המאורר סופר-וונט בע"מ נ' מור

פסק דין

1.מדובר בתביעה שטרית והתובעת הגישה בה לביצוע שיק שמסר לה הנתבע.

2.לטענת הנתבע אין הוא חייב לשלם לתובעת את הסכום הנקוב בשיק זאת מאחר שהוא זכאי לקזז מול סכום השיק נזקים שנגרמו לו בעטיה של התובעת.

3.הנתבע טען כי ביצע עבודות שיפוץ במקלטים ביישובים שונים באזור הצפון וזאת כקבלן משנה במסגרת עבודות שביצעה חברת מיטבים (שהיתה אף היא קבלן משנה של חברת לרר) בעקבות מכרז שהוציא משרד הבטחון לשיפוץ המקלטים, בצפון הארץ במסגרת הערכות למוכנות העורף בעתיד.

במסגרת עבודות אלה נדרש הנתבע להתקין במקלטים מאווררים. הנתבע טען כי רכש את המאווררים מהתובעת, לאחר שזו הציגה בפניו מצג ולפיו המאווררים, בקוטר 7.5/8 אינץ', עומדים בדרישות משרד הבטחון וזה אישר את התקנתם במקלטים.

4.לטענת הנתבע, לאחר שהתקין את המאווררים במקלטים, ובעקבות ביקורת שעשו נציגי משרד הבטחון, התברר כי ההספק של המאווררים שסיפקה התובעת אינו עומד בדרישות והוא נמוך יותר מההספק הנדרש. לפיכך, הודיע משרד הבטחון כי יש להחליף את המאווררים, או שיפחית 20% מהתשלום שנקבע עבור סעיף זה במכרז.

5.לטענת הנתבע, מאחר שהוא קבלן משנה, של קבלן משנה הפחית כל אחד מהקבלנים 20% משיעורו של סעיף התקנת המאווררים לקבלן המשנה מטעמו ובסופו של דבר קיבל גם הוא 20% פחות מהסכום שהתחייבה לשלם לו חב' מיטבים.

בכך נגרם לו, לטענתו, נזק בשיעור של 20% מהסכום שהיה אמור לקבל עבור התקנת המאווררים ובנזק זה צריכה התובעת לשאת והוא זכאי לכן לקזזו כנגד סכום השיק נשוא התביעה.

6.לטענת הנתבע הותקנו על ידו 324 מאווררים של התובעת ושיעור ההפחתה (20%) שהופחת משכרו עמד על סך של 125.25 ₪ ומע"מ בגין כל אחד מהמאווררים.

הסכום שאותו זכאי הנתבע לקזז עומד לכן, לטענתו, על סך של 40,581 ₪.

7.התובעת דוחה את כל טענות הנתבע.

8.לטענתה, אין כל פגם במאווררים שסיפקה ואין מקום לקיזוז סכום כלשהו מסכום התמורה המגיעה לה בגין אותם מאווררים. לחילופין, טענה התובעת כי אף אם זכאי הנתבע לקזז סכום כלשהו, הרי שהוא זכאי לקזז אך ורק 20% מעלות המאווררים ואינו רשאי לגלגל עליה נזקים נוספים ולקזז 20% מסך התמורה שאמור היה לקבל עבור התקנת המאווררים, תמורה שכוללת תשלום גם עבור חלקים נוספים ועבודות ההתקנה עצמן.

טענת התובעת כאילו לא רשאי הנתבע לקזז סכום כלשהו נטענה רק בחצי פה שכן ולמעשה התובעת עצמה קיזזה מסכום השיק את הסכומים שלטענתה רשאי הנתבע לקזז, כפי שיפורט להלן.

9.הסכום שאותו רשאי הנתבע לקזז עומד לכן, לטענת התובעת, לכל היותר על סך של 70 ₪ ומע"מ לכל מאוורר, שכן התובע רכש את המאווררים בסכום של 350 ₪ האחד.

10.התובעת טענה גם כי הנתבע לא רכש ממנה אלא 183 מאווררים ולפיכך אינו יכול לקזז סכום כלשהו בגין מאווררים שלא רכש ממנה. במילים אחרות, התובעת טענה כי הנתבע אינו רשאי לקזז כנגד 324 מאווררים אלא כנגד 183 מאווררים בלבד.

11.המחלוקות בין הצדדים, הן, למעשה, שתיים.

האחת – מהי כמות המאווררים שבגינה רשאי הנתבע לקזז כאשר הנתבע טוען כי מדובר ב- 324 מאווררים (בדיון עצמו תוקן הסכום ל- 323 מאווררים בלבד) ואילו התובעת טוענת כי מדובר על 183 מאווררים בלבד.

השניה נוגעת לסכום שרשאי התובע לקזז. הנתבע טוען כי הוא רשאי לקזז 20% מהתשלום שהיה אמור לקבל עבור התקנת המאווררים (125.25 ₪ בגין כל מאוורר) וזאת מאחר שזהו הסכום שבפועל קיזזה חב' מיטבים משכרו. התובעת לעומת זאת טוענת כי הנתבע רשאי לקזז אך ורק 20% מתמורת המאווררים עצמם, היינו 70 ₪ בגין כל מאוורר.

כמות המאווררים –

12.את טענתה, לפיה מדובר ב- 183 מאווררים בלבד שאותם רכש ממנה הנתבע, מבססת התובעת על חשבוניות ותעודות משלוח שצורפו לתצהיר העדות הראשית מטעמה. הנתבע טען כי החשבוניות ותעודות המשלוח אינם משקפות את כל המאווררים שקיבל, זאת משום שקיבל מאווררים נוספים במסגרת התחשבנות שהיתה בינו ובין נציג המכירות של התובעת (עמ' 22 שו' 32).